מסביב לעולם

איך אפשר לקרוא לתינוק? חוקי שמות בשוודיה, בדנמרק, באיסלנד ובגרמניה

בשוודיה יש שלושה חודשים להגיש לרשות המסים השוודית (Skatteverket) בקשה לשם הפרטי ולשם המשפחה של הילד, והבקשה הראשונה אינה כרוכה בתשלום. בדנמרק ובאיסלנד ניתנים שישה חודשים ומתנהלות רשימות של שמות מאושרים לתינוקות, ואילו בגרמניה אין חוק הקובע אילו שמות פרטיים מותרים, ולכן בתי המשפט הם שהתוו את הגבול. באיסלנד ילדה אחת הייתה רשומה אצל המדינה במשך חמש עשרה שנה בשם “Stúlka”, כלומר “ילדה”, משום ששמה לא אושר לנשים.

שלושה חודשים להגשת בקשה לשם בשוודיה

הבקשה מוגשת על ידי האפוטרופוס של הילד, ולילד נדרשים לפחות שם פרטי אחד ושם משפחה אחד. מי שילדה בשוודיה ורשומה כתושבת מקבלת טופס בדואר. המועד הוא שלושה חודשים מהלידה, והבקשה הראשונה אינה עולה כסף. הכללים מעוגנים בחוק שמות האנשים משנת 2016, שבתוקף מאז 1 ביולי 2017.

אם מועד שם המשפחה הוחמץ, הילד נושא את שם המשפחה של ההורה שילד אותו. לגבי השם הפרטי נשלחות תזכורות, ואם עדיין לא מוגשת בקשה, ייתכן קנס. אין הגבלה על מספר השמות הפרטיים, ואפשר לבחור שם שמזוהה מסורתית עם המין השני.

שינוי שם פרטי בשלב מאוחר יותר עלה 250 כתר שוודי בנובמבר 2026, בתשלום מראש וללא החזר אם השם נדחה. כשהילד מתחת לגיל 12 כל האפוטרופוסים חותמים; מגיל 12 עד 18 חותם גם הילד.

החוק השוודי פוסל שלושה סוגים של שמות לתינוקות

סעיף 28 לחוק שמות האנשים פוסל כל שם פרטי ש

  • עלול לפגוע ברגשות,
  • אפשר להניח שיגרום אי־נוחות למי שיישא אותו, או
  • אינו מתאים כשם פרטי מסיבה אחרת.

שתי הדוגמאות של Skatteverket לסוג האחרון הן שם הדומה מדי לשם משפחה ושם שיש בו ספרות. באפריל 2018 פרסמה SVT Västmanland דוגמאות לשמות ש-Skatteverket דחתה, יחד עם נימוקי הרשות.

  • Lucifer: אפשר להניח שיפגע ברגשות, ועלול לגרום אי־נוחות לנושא אותו.
  • Tholle יש לו משמעות שעלולה לגרום אי־נוחות לנושא אותו.
  • Diaz הוא בבירור שם משפחה, ושמות משפחה כשמות פרטיים אינם מתאימים למנהג השמות השוודי.
  • Åby הוא שם מקום ומבחינה לשונית אינו יכול להיות שם של אדם.
  • Pysen מבחינה לשונית אינו נחשב שם, ומשמש יותר ככינוי חיבה.
  • Money Penny נעצר משום ש-Money פירושו כסף.

בתי המשפט בשוודיה אישרו את Q ואת J כשמות לבנים

האות Q עברה שלוש ערכאות. זוג רצה לקרוא לבנו Q, על שם דמויות בג'יימס בונד ובמסע בין כוכבים, לדבריהם. Skatteverket דחתה, בקביעה שאות בודדת אינה מתאימה כשם פרטי, ושתי הערכאות הנמוכות הסכימו. “בחירת שם פרטי היא עניין אישי כל כך שיש להעניק ליחיד חופש בחירה רחב”, כתב בית המשפט המנהלי העליון של שוודיה (Regeringsrätten) כשאישר את Q בספטמבר 2009. באותו יום הותר לאישה לשנות את Ann-Christine ל-A-C, ולגבר להוסיף את Madeleine.

חוק השמות משנת 1982, שהיה בתוקף אז, עצר שמות שאינם מתאימים באופן ברור. חוק 2017 השמיט את המילה “באופן ברור”. “כעת נדרש רק שהשם אינו מתאים”, כתב בית המשפט המנהלי לערעורים בשטוקהולם בשוודיה באחד התיקים.

בדצמבר 2019 אישר בית המשפט המנהלי העליון של שוודיה (Högsta förvaltningsdomstolen) שלושה שמות לבנים לפי החוק החדש. Ford אינו שם משפחה בעוצמה כזו שיהיה בלתי מתאים. לגבי Prins, בשוודית “נסיך”, הראשון ברצף Prins Vilgot Olov Audan Vilhelm, כתב בית המשפט שאפשר להניח כי משפחת המלוכה מוכרת היטב, ולכן קשה להניח שהשם ייחשב תואר. לגבי J ציין בית המשפט כי 349 בני אדם כבר נושאים J כשם פרטי לפי Skatteverket, ולכן אות בודדת כמעט שאינה פוגעת במנהג השמות השוודי. שניים מחמשת השופטים התנגדו בעניין Prins ובעניין J, וכתבו בתיק J שפסק הדין בעניין Q אינו חל עוד, משום שהדרישה ל“באופן ברור” בוטלה.

דנמרק נותנת שישה חודשים ורשימה לבחור ממנה

לילד שנולד וחי בדנמרק, בפינלנד או בנורווגיה, Skatteverket מורה לפנות לרשויות שם. בדנמרק חייב הילד לקבל שם פרטי ושם משפחה בתוך שישה חודשים מהלידה, וההחלטה בידי מי שהמשמורת אצלו. השם ניתן בטקס הטבלה, שבו ההורים יכולים להגיש בקשה בעל פה בשיחה עם הכומר, או במתן שם לילד בלי טקס. ילד שנולד ב-Sønderjylland חייב לקבל שם לפני שיוטבל, באמצעות רשם העירייה שבה הילד מתגורר. לא הטבלה ולא מתן השם כרוכים בתשלום.

הרשות הדנית לענייני משפחה (Familieretshuset) מנהלת רשימה לחיפוש של שמות פרטיים מאושרים, שאפשר לצמצם לשמות של בנות, של בנים או שמות ניטרליים. שם שברשימה אינו טעון הערכה נוספת. Kim ו-Nikita מופיעים גם ברשימת הבנים וגם ברשימת הבנות, כי הם ניטרליים מבחינת מגדר.

כל שם אחר נבחן, ולפי ההנחיות הדניות בעניין שמות, שבתוקף מאז 1 בינואר 2023, חייב להיות שם פרטי אמיתי. תארים כמו ברון ונסיך נפסלים, וכך גם ספרות רומיות כמו III, ולכן Prins שאושר בשוודיה לא יעבור בדנמרק כשם פרטי חדש. השם חייב להיות ניתן לכתיבה באותיות לטיניות, להיות בר־הגייה סבירה בדנית, ולא להיות בלתי הולם או פוגעני. מבין כינויי החיבה נדחה Potte ואושרו Stisser, Mulle ו-Tusse.

בניגוד לשוודיה, שם פרטי דני אסור שיציין את המין השני, אלא אם המבקש חותם על טופס שלפיו הרצון נובע מחוויה של השתייכות למין השני. דנמרק גם עוקבת אחר המועד. אחרי חמישה חודשים בלי שם פרטי הרשם שולח להורים תזכורת, אחר כך Familieretshuset קובעת מועד אחרון, ולבסוף התיק עובר למשטרה. אי־מתן שם לילד בזמן עלול לגרור קנס.

באיסלנד יש מרשם שמות ועדה לכל השאר

Þjóðskrá, מרשם האוכלוסין הלאומי של איסלנד, קובע שילד חייב לקבל שם לפני גיל שישה חודשים, בטקס הטבלה בכנסייה הלאומית או בארגון דתי או חילוני רשום, או בהודעה למרשם, כשהורה אחד ממלא את הטופס והשני מאשר. אסור שיהיו לאדם יותר משלושה שמות פרטיים.

המרשם Mannanafnaskrá כולל כל שם איסלנדי מאושר. כל שם אחר דורש אישור, בתשלום, מוועדת השמות האיסלנדית (mannanafnanefnd), שאף רשות אחרת אינה יכולה לבחון את החלטותיה מחדש.

לפי הסיכום של Reykjavík Grapevine, שם צריך להיות מסוגל לקבל סיומת שייכות או להיכנס לאיסלנדית בדרך השימוש, להתאים למבנה ולאיות האיסלנדיים, ולא לבייש את נושאו. ב-6 וב-11 באוגוסט 2021, לפי העיתון, קיבלה הוועדה 24 החלטות. Bond, Apollo ו-Blár אושרו, האחרון נגזר מהשם הזכרי blár, “כחול”, ומוטה Blár, um Blá, frá Blá, til Blás. Skylar אושר כשם ניטרלי מבחינת מגדר. Gunnarson, Degen ו-Welding נדחו, ו-Octavius התקבל כשם פרטי אך לא כשם אמצעי.

ב-1998 קראה Björk Eiðsdóttir לבתה Blær Bjarkardóttir Rúnarsdóttir. רק מאוחר יותר נודע לה ש-Blær, מילה ממין זכר שמשמעותה משב רוח קל, לא אושר לבנות, ובמשך חמש עשרה שנה נרשמה בתה בשם “Stúlka”. תיקה נשען על אישה שנולדה ב-1973 ושהותר לה השם, ועל שמות הנשים Auður ו-Ilmur, שגם הם מילים ממין זכר. ב-31 בינואר 2013 פסק בית המשפט המחוזי בריקיאוויק שבאיסלנד כי שלילת השם מהילדה אינה חוקתית. Oddný Mjöll Arnardóttir, פרופסור למשפטים באוניברסיטת איסלנד, בירכה על פסק הדין ואמרה שהוא עולה בקנה אחד עם ההגנה החוקתית על הפרטיות.

גרמניה דורשת דיווח על לידה בתוך שבוע ומשאירה את השמות לבתי המשפט

חוק המעמד האישי הגרמני משנת 2007 קובע שיש לדווח על לידה בתוך שבוע ל-Standesamt, לשכת הרישום האזרחי בגרמניה, המנהלת את מרשם הלידות. בלידה בבית חולים חייב מפעיל בית החולים לדווח. המרשם מתעד את השמות הפרטיים ואת שם המשפחה של הילד, ואת מקום הלידה, היום, השעה והדקה. שמות פרטיים שלא ניתנו מיד חייבים להימסר בתוך חודש, ו-Standesamt אחרת יכולה לקבל אותם.

אין חוק שמונה את השמות הפרטיים המותרים, אומר אתר השמות הגרמני Baby-Vornamen. Standesamt מחליטה ראשונה, ואם היא מסרבת, האפשרויות הן בית משפט או שם אחר. שם פרטי חייב להיות ניכר כשם פרטי. Pfefferminze, “נענע”, נדחה, וכך גם המשפט כולו Frieden Mit Gott Allein Durch Jesus Christus, ואילו Oleander ו-November נרשמו. הכלל אינו מיושם תמיד באופן עקבי, לפי האתר.

אם אחת שרצתה לתת לבנה הרך שנולד שנים־עשר שמות פרטיים, מ-Chenekwahow ו-Tecumseh ועד Henriko ו-Alessandro, בחנה כמה שמות מותר שיהיו לילד. בית משפט אזורי בגרמניה התיר ארבעה מהם, Chenekwahow, Tecumseh, Migiskau ו-Ernesto, משום ששנים־עשר ייטלו מהילד נטל כבד. בית המשפט לערעורים בדיסלדורף שבגרמניה הוסיף את Kioma. בינואר 2004 סירב בית המשפט החוקתי הפדרלי של גרמניה לדון בתלונת האם. בהיעדר כללים על שמות פרטיים בדיני השמות, ההורים חופשיים בעיקרון לבחור, כתב בית המשפט, אך חופש זה מסתיים במקום שבו הוא מסכן את טובת הילד.

בדצמבר 2008 הלך תיק לכיוון ההפוך. זוג הינדי רצה לקרוא לילדו רק Kiran, שם שנושאים גברים ונשים כאחד בהודו. ה-Standesamt סירבה משום שהשם לבדו משאיר ספק לגבי מינו של הילד, ודרשה שם פרטי שני שיכריע זאת. באמונת ההורים שם פרטי שני פשוט אינו אפשרי. בית המשפט האזורי בממינגן שבגרמניה צידד בהם בנובמבר 2006, בית המשפט לערעורים במינכן הפך זאת בפברואר 2007, ולבסוף ביטל בית המשפט החוקתי הפדרלי של גרמניה את פסק מינכן. המחוקק לא קבע ששם פרטי חייב להראות את מינו של הילד, כתב בית המשפט, וטובת הילד אינה דורשת הגבלה כזו.

שם הילד ושעת הלידה על פוסטר לידה

המרשם הגרמני מתעד גם את השם וגם את דקת הלידה. שני הפרטים מופיעים גם על פוסטר לידה מותאם אישית של Lovely Baby Print, עם התאריך, המשקל והאורך, והתינוק מצויר באורכו המדויק בלידה, בקנה מידה 1:1. את פוסטר הלידה מעצבים באתר. כעבור כמה שנים הילד יכול לעמוד לידו ולראות כמה קטן היה פעם.

עצבו פוסטר לידה משלכם

הכלי נפתח מיד. אפשר לשנות הכול לפני שמזמינים.

מקורות

  1. Skatteverket (u.å.). Ansök om namn för ett nyfött barn. Skatteverket. https://www.skatteverket.se/privat/folkbokforing/namn/ansokomnamnforettnyfottbarn.4.515a6be615c637b9aa49013.html, hämtad 13 november 2026.
  2. Familieretshuset (u.å.). Søg om navn til dit barn. Familieretshuset. https://familieretshuset.dk/emner/navne/soeg-om-navn-til-dit-barn/, hämtad 13 november 2026.
  3. Þjóðskrá Íslands (u.å.). Mannanöfn. Þjóðskrá Íslands. https://island.is/mannanofn, hämtad 13 november 2026.
  4. Familieretshuset (u.å.). Navnelister. Familieretshuset. https://familieretshuset.dk/emner/navne/navnelister/, hämtad 13 november 2026.
  5. Baby-Vornamen-Redaktion (2017). Regelungen des deutschen Namensrechts. Baby-Vornamen. https://www.baby-vornamen.de/Ratgeber/Namensgebung/Regelungen-des-deutschen-Vornamensrechts-23.php
  6. Beckett, Rex (2013). ’Stúlka’ Wins Right To Be ’Blær’. The Reykjavík Grapevine. https://grapevine.is/news/2013/02/01/stulka-wins-right-to-be-blaer/
  7. Sveriges riksdag (2016). Lag (2016:1013) om personnamn. Svensk författningssamling. https://www.riksdagen.se/sv/dokument-och-lagar/dokument/svensk-forfattningssamling/lag-20161013-om-personnamn_sfs-2016-1013/
  8. Skatteverket (u.å.). Byta förnamn. Skatteverket. https://www.skatteverket.se/privat/folkbokforing/namn/bytafornamn.4.76a43be412206334b89800020631.html, hämtad 13 november 2026.
  9. Sannemalm, Ann-Sofie (2018). Fler namn som Skatteverket säger nej till. SVT Nyheter Västmanland. https://www.svt.se/nyheter/lokalt/vastmanland/fler-namn-som-skatteverket-sager-nej-till
  10. Regeringsrätten (2009). RÅ 2009 ref. 55. Regeringsrätten. https://lagen.nu/dom/ra/2009:55
  11. Högsta förvaltningsdomstolen (2019). HFD 2019 ref. 57. Högsta förvaltningsdomstolen. https://lagen.nu/dom/hfd/2019:57
  12. Social-, Bolig- og Ældreministeriet (2022). Vejledning om navne, vejledning nr. 10409 af 19.12.2022. Themis. https://themis.dk/synopsis/docs/Lovsamling/Vejledning_om_navne_2023.html
  13. Thompson, Desirai (2021). New Names Added To National Registry. The Reykjavík Grapevine. https://grapevine.is/news/2021/08/25/names-added-to-national-names-registry/
  14. Gesetze im Internet (2007). Personenstandsgesetz (PStG) vom 19. Februar 2007. Gesetze im Internet. https://www.gesetze-im-internet.de/pstg/BJNR012210007.html
  15. BayernPortal (2026). Geburt; Anzeige. BayernPortal. https://www.bayernportal.de/dokumente/leistung/2999699649
  16. Bundesverfassungsgericht (2004). Zur Anzahl der Vornamen eines Kindes. Pressemitteilung Nr. 18/2004, Bundesverfassungsgericht. https://www.bundesverfassungsgericht.de/SharedDocs/Pressemitteilungen/DE/2004/bvg04-018.html
  17. Bundesverfassungsgericht (2008). Beschluss vom 5. Dezember 2008, 1 BvR 576/07. Bundesverfassungsgericht. https://www.bundesverfassungsgericht.de/SharedDocs/Entscheidungen/DE/2008/12/rk20081205_1bvr057607.html