מסביב לעולם

טקס מתן שם ביום השביעי, עוגות אורז ביום המאה: החגיגות הראשונות של תינוקות

ביפן תינוקות מקבלים לא פעם את שמם ביום השביעי, ולכן החגיגה של אותו יום נקראת גם טקס מתן שם. בנים יהודים מקבלים את שמם העברי ביום השמיני, ויש חגיגות שמחכות חודש או, כמו בקוריאה, עד היום המאה. מי שמעדיפים לחגוג בלי כנסייה יכולים לקבל השראה מנורווגיה, שבה קצת יותר מ-2,000 ילדים בשנה זוכים לחגיגת שם לא דתית, ה-navnefest.

במצרים קרובי המשפחה מכים במכתש ליד התינוק

חמזה איברהים מוחמד היה בן שבעה ימים כשקרובי משפחתו התאספו בבית המשפחה ליד מנסורה, עיר בדלתת הנילוס. הוריו שקלו לבטל את החגיגה, אבל המשפחה החליטה לדבוק במסורת, במיוחד אחרי ההתחלה הקשה של חמזה עם צהבת ובעיות נשימה.

קרוב משפחה הוביל את התהלוכה והכה בעלי במכתש. אמו של חמזה, איסראא סעד דיאב, פסעה מעל מנחה טקסית ומעל גחלים לוהטות, והאורחים שתו מוע'את (moghat), משקה צמחים יקר שאמור להגביר את ייצור החלב אצל נשים מניקות. חמזה ישן לאורך כל האירוע, כך דיווחה רשת הרדיו האמריקנית NPR ביולי 2011.

החגיגה נקראת סבוע (sebou’), שפירושו 'השביעי'. לפי NPR, חגיגה לתינוק ששרד את שבעת ימי חייו הראשונים היא מנהג מצרי בן אלפי שנים, ובמקור הסבוע היה טקס מתן שם. שורשיו פגאניים, אבל מוסלמים ונוצרים כאחד אימצו אותו והתאימו אותו לעצמם.

אתר החדשות המצרי Egyptian Streets מתאר איך זה מתנהל בדרך כלל, לבנות כמו לבנים, במשפחות מוסלמיות וגם קופטיות. את התינוק מניחים בתוך נפה. בעבר עמדה הנפה על שולחן גבוה, עם קומקום מסורתי לבנים וכדי חרס לבנות, אבל כיום מניחים את הנפה עם הילד על הרצפה.

קרובי משפחה מבוגרים, לרוב סבתא, מכים במכתשי נחושת ומזמרים פקודות לתינוק לציית להוריו. הנשים מקטירות קטורת ופוסעות מעל הנפה, שבעה צעדים שלפי האמונה מרחיקים את עין הרע, וחוזרות על המילים "הצעד הראשון בשם האל, השני בשם האל, ..."

לכל הרעש הזה סביב תינוק בן שבעה ימים יש כמה הסברים. NPR כותבת שהקולות הרמים נועדו לבנות את אופיו של התינוק ולהפוך אותו לאמיץ. Egyptian Streets מביא תיאוריה אחת לשאלה למה דווקא היום השביעי: המצרים הקדמונים האמינו, כך מסופר, שבו תינוקות מתחילים לפתח את חוש השמיעה. "הטקס עצמו עוסק כולו בהדרכת הרך הנולד איך להרחיק רוחות רעות, בחיזוק שלו, בלתת לו, איך אומרים, אומץ ורצון לחיות", אמרה ל-NPR הניה שולקמי, אנתרופולוגית באוניברסיטה האמריקנית בקהיר.

בעקיקה מגלחים את השיער ושוקלים אותו מול כסף

בתקופה האחרונה החלו מוסלמים במצרים לחגוג את הולדת התינוק בעקיקה (aqiqah), הטקס האסלאמי, כותב Egyptian Streets. גם היא נערכת ביום השביעי: מקריבים כבש ומחלקים את הבשר בין חברים, קרובי משפחה ונזקקים.

אתר החדשות האינדונזי detik מסביר את המנהג באמצעות חדית', אחת המסורות על אמרות הנביא מוחמד. לפיה, בן "ממושכן" לעקיקה שלו, הבהמה הנשחטת ביום השביעי, ובאותו יום ניתן לו שמו ומגלחים את שיערו. חדית' אחר שמובא באתר אומר ששוחטים שתי עזים לבן ועז אחת לבת. בין התנאים שהאתר מונה: שוקלים את השיער מול כסף ונותנים את שוויו לעניים.

מחלקת הפתוות של ירדן, שעונה על שאלות הציבור בענייני ההלכה האסלאמית, נשאלה אם יש לגלח את שיערה של תינוקת שזה עתה נולדה או רק לקצר אותו. התשובה הייתה שהגילוח הוא סונה, כלומר מומלץ, לבנים ולבנות כאחד. את השיער יש להסיר בתער ולא במספריים. מי שחוששים לפגוע בתינוק יכולים לבקש ממישהו מנוסה לעשות זאת, או לקצר את השיער ככל האפשר במכונת תספורת חשמלית.

לפי החכמים שהמחלקה מצטטת, יש לתת את משקל השיער בזהב לצדקה. הסיפור שהפתווה מביאה כתימוכין עוסק בבת הנביא, פאטמה, ששקלה את שיערם של ארבעה ילדים ונתנה את אותו משקל בכסף.

טקס מתן השם היפני נותן לשם מקום בבית

ביפן נכתבת חגיגת היום השביעי お七夜, בסימנים 'שבע' ו'לילה'. לפי אתר ההורות של החברה היפנית Meiji, לא פעם התינוק מקבל את שמו באותו יום, ולכן החגיגה נקראת גם 命名式, 'טקס מתן שם'. הקרובים ביותר למשפחה מוזמנים לשמוע את השם.

השם נכתב על דף שם, 命名書. הדרך הרשמית היא לקפל גיליון נייר יפני לשלושה ולכתוב את שם התינוק באמצע, את שם האב ואת הקשר של התינוק אליו בצד ימין למעלה, ואת תאריך הלידה בצד שמאל למטה.

את הדף מניחים ליד מזבח הבית, שינטואיסטי או בודהיסטי, או בגומחה שבחדר. כשאין מזבח, מספיק לכתוב את השם ואת תאריך הלידה על גיליון נייר קליגרפיה. אחר כך אפשר להניח אותו על מדף או לתלות אותו על הקיר ליד הכרית של התינוק.

בנים יהודים מקבלים את שמם ביום השמיני

במסורת היהודית בן מקבל את שמו היהודי רק אחרי ברית המילה, ביום השמיני. יום הלידה נחשב ליום הראשון, כך שלבן שנולד ביום שלישי אחר הצהריים הברית נערכת ביום שלישי שלאחר מכן, כותב Aish (אש התורה), ארגון יהודי ללא מטרות רווח. הטקס נדחה אם לתינוק יש צהבת או כל סיכון בריאותי אחר.

המנהג הוא שאיש אינו שומע את השם לפני שהילד קיבל אותו באופן רשמי. בזמן המילה מחזיק בתינוק הסנדק, לרוב סבא או רב חשוב, ו-Aish מכנה את התפקיד הכבוד הגדול ביותר. מי שאומר את הברכות מכריז אחר כך על השם, ולאחר מכן נערכת סעודה חגיגית. לבת ניתן השם בעת קריאת התורה בציבור, ואת החגיגה לכבודה אין צורך לערוך מיד אחרי הלידה.

אחרי חודש משפחות יפניות פוקדות את המקדש

ביפן, כשהתינוק בן חודש בערך, המשפחה הולכת למקדש של האל השומר המקומי ומתפללת לבריאותו ולאושרו של הילד בעתיד. הביקור נקרא お宮参り, ולפי Meiji הוא נערך בסביבות היום ה-31 לבנים וה-32 לבנות, אם כי הדבר משתנה מאזור לאזור. האתר ממליץ לא להקפיד יותר מדי על התאריך. במקום זאת אפשר לבחור יום שבו האב לא עובד והתינוק במצב רוח טוב.

חודש הוא סף גם במסורת היהודית. בן בכור שעומד בתנאים מסוימים נפדה בטקס שנקרא פדיון הבן, לא לפני היום ה-31 ובשווי של חמישה שקלי כסף, לפי Aish. בארצות הברית משתמשים לעיתים בחמישה דולרים מכסף מסדרת Liberty. בנות אינן עוברות את הטקס.

ארבעה חודשים אצל ההאקה, מאה ימים בקוריאה

במסורת ההאקה חוגגים לבנים ולבנות בגיל ארבעה חודשים, לפי מילון האקה של משרד החינוך של טייוואן. הסבתא מצד האם מספקת בגדים מכף רגל ועד ראש, כמו בחגיגת החודש הראשון וביום ההולדת הראשון.

בעבר כלל היום את 收涎, 'איסוף הריר'. השחילו עוגיות על חוט כותנה אדום ותלו אותן על צוואר התינוק, תמיד במספר זוגי: 12, 24 או 36. האם נשאה את התינוק בין קרובי המשפחה והשכנים.

בכוונה בחרו אדם מבוגר שיעביר עוגייה על פיו של התינוק כדי שתספוג את הרוק, בתקווה שהילד יגיע לגיל מבוגר כמוהו. האמונה הייתה שכך הריור ייפסק. תצלום במילון מראה אדם מבוגר עושה זאת. הוא צולם בנייפו (Neipu) ב-1981, כשזוג חגג ארבעה חודשים לבנה השלישי של בתם.

בקוריאה חוגגים את באגיל (baegil), היום המאה בחייו של התינוק. איש אינו יודע בדיוק מתי החל המנהג, כותב Gwangju News, מגזין בשפה האנגלית בקוריאה, כי הוא התפתח בהדרגה כמסורת עממית ואין תיעוד ששרד שמראה מתי. תמותת התינוקות בקוריאה הייתה גבוהה ביותר עד אמצע המאה העשרים, ועל רקע זה קל להבין למה היום המאה הפך לחגיגה, כותב המגזין.

אחרי לידה תלו משפחות מחוץ לבית חבל קש מקודש, גאומג'ול (geumjul), כדי להרחיק מבקרים לא קרואים, כי הם עלולים היו להביא איתם מחלות או רוחות רעות. בחגיגת היום המאה הגישו בקסולגי (baekseolgi): עוגות אורז לבנות מאודות. להברה baek יש שתי משמעויות, 'לבן' ו'מאה', והעוגה נושאת את המשאלה שהילד יחיה מאה שנה.

את עוגות האורז חילקו לקרובי משפחה ולשכנים, וגם לאנשים שלא הוזמנו. המטרה הייתה מאה מקבלים, אבל לא היה חשוב להגיע בפועל למספר הזה, כותב Gwangju News, כי המחווה עצמה הספיקה. באותו יום גם גזרו לא פעם את שיערו של התינוק בפעם הראשונה, דבר שכבר לא נעשה באופן קבוע.

כיום, כשתמותת התינוקות נמוכה, יום ההולדת הראשון תפס חלק גדול מתשומת הלב, כותב המגזין. רוב המשפחות עדיין חוגגות באגיל, ורבות מצטלמות כמה תמונות בבית או בסטודיו לצילום ואחר כך חולקות ארוחה פשוטה ועוגות אורז עם המשפחה.

ביפן נערכת お食い初め, 'הארוחה הראשונה', כשהתינוק בן 100–120 ימים, עם המשאלה שהילד לעולם לא יחסר מזון. Meiji מזכירה אורז אדום ודג צלוי שהראש והזנב שלו נשארו במקומם.

עם כנסייה או בלעדיה בארצות הנורדיות

בשוודיה, מספר הטבילות בכנסייה השוודית היה שווה לכ-40% ממספר הלידות גם ב-2018 וגם ב-2019, לפי הסטטיסטיקה של הכנסייה כפי שדיווח תאגיד השידור השוודי SVT. בשנת המגפה 2020 ירד השיעור ל-27.5%, וב-2022 וב-2023 חזר לכ-40%. "לפני המגפה היה נדיר מאוד שהטבלנו אחים בבת אחת", אמרה ל-SVT מארי רנסטם, הכומרת שעומדת בראש קהילת אנסקדה-אורסטה בשטוקהולם.

מאז 1988 מציע הארגון הנורווגי Human-Etisk Forbund את ה-navnefest, טקס לא דתי שנערך כשילד מקבל שם, לפי האנציקלופדיה הנורווגית Store norske leksikon. הטקס נערך לכמה ילדים יחד בבית עירייה, במרכז תרבות או במקום דומה, עם נאום ומופעים כמו מוזיקה וקריאת שירה. ההורים והילד מקבלים לוח שם. קצת יותר מ-2,000 ילדים בשנה נחגגים ב-navnefest בנורווגיה.

בפינלנד הטבילה נערכת לרוב בתוך חודשיים עד שלושה מהלידה, כותבת הכנסייה האוונגלית-לותרנית של פינלנד. בטבילה הכומר מבקש מההורים לומר את השם שבחרו, ואחר כך הכומר רושם את השם בפנקסי הכנסייה ובמרשם האוכלוסין. יש לדווח על השם למרשם של הרשות לשירותי נתונים דיגיטליים ואוכלוסין בתוך שלושה חודשים מהלידה.

מדף שם לפוסטר לידה

את דף השם היפני אפשר לתלות על הקיר ליד הכרית של התינוק, ובטקס navnefest נורווגי המשפחה מקבלת לוח שם. Lovely Baby Print מכינה פוסטרי לידה שבהם התינוק מאויר באורך הלידה המדויק שלו, בקנה מידה 1:1, עם שם, תאריך, שעה, משקל ואורך. את פוסטר הלידה מעצבים בעצמכם באתר, ו-Lovely Baby Print מדפיסה אותו. הוא יכול להיות מתנה לברית או מתנה לטקס מתן שם, וכעבור שנים הילד או הילדה יוכלו לעמוד לידו ולראות כמה קטנים היו פעם.

מתנה לברית ומתנה לטקס מתן שם מ-Lovely Baby Print

הכלי נפתח מיד. אפשר לשנות הכול לפני שמזמינים.

מקורות

  1. Meiji (u.å.). 赤ちゃん歳時記リスト. ほほえみクラブ 育児応援サイト, Meiji Co., Ltd. Hämtad 13 november 2026. https://www.meiji.co.jp/smartphone/baby/club/category/study/infant_record/st_infant_record154.php
  2. Lev, Dov (u.å.). Jewish Laws and Traditions after Birth. Aish. Hämtad 13 november 2026. https://aish.com/20-infancy-2/
  3. Dooley, Diane (2026). Korea's 100-Day Celebration: The Baegil. Gwangju News. https://gwangjunewsgic.com/history-tradition/koreas-100-day-celebration-the-baegil/
  4. Dybdahl, Audun (2024). Navnefest. Store norske leksikon. https://snl.no/navnefest
  5. Nelson, Soraya Sarhaddi (2011). At 7 Days, Egyptian Babies Mark First Rite Of Passage. NPR, publicerad via KUNC. https://www.kunc.org/npr-news/2011-07-29/at-7-days-egyptian-babies-mark-first-rite-of-passage
  6. Rafik, Farah (2022). Al Sebou': Halaatak Bergalatak, and the Egyptian Baby Shower. Egyptian Streets. https://egyptianstreets.com/2022/07/16/al-sebou-halaatak-bergalatak-and-the-egyptian-baby-shower/
  7. Safitri, Amelia Ghany (2024). Aqiqah: Pengertian, Dalil, dan Syaratnya. detikHikmah. https://www.detik.com/hikmah/khazanah/d-7551232/aqiqah-pengertian-dalil-dan-syaratnya
  8. General Iftaa' Department, Jordanien (2010). It is Sunnah to Shave the Hair of the Newborn (Male or Female). Fatwa nr 461. https://www.aliftaa.jo/research-fatwa-english/461/-It-is-Sunnah-to-Shave-the-Hair-of-the-Newborn-Male-or-Female
  9. 劉淑貞 (u.å.). 做四個月. Hakka Dictionary, Taiwans utbildningsdepartement. Hämtad 13 november 2026. https://hakkadict.moe.edu.tw/static/resource/禮俗/110_029_做四個月.pdf
  10. Mellbert, Annie och Sima, Lotta (2024). Andelen dop på väg tillbaka till samma nivå som innan pandemin. SVT Nyheter. https://www.svt.se/nyheter/inrikes/andelen-dop-pa-vag-tillbaka-till-samma-niva-som-innan-pandemin
  11. Evangelisk-lutherska kyrkan i Finland (u.å.). Ristiäiset – lapsen ensimmäinen juhla. Hämtad 13 november 2026. https://evl.fi/perhejuhlat-ja-pyhat/ristiaiset/